איך להכין חוזה עבודה עבור עבודת הפרילנס שלכם

אני בר מזל. אני עובד כפרילנסר כבר עשר שנים, ומעולם לא נתקלתי בלקוח שסירב לשלם, שהחליט לשנות את היקף הפרויקט, או שניסה למרוח אותי בדרכים אחרות. אבל אני שומע סיפורי אימה על הזמן מפרילנסרים אחרים בתחום.

התרופה שיכולה למנוע הרבה מתסריטי האימה האלה היא חוזה עבודה טוב, אבל לכתוב אחד מאפס זה לא פשוט. בסופו של דבר אתם פרילנסרים, ולא עורכי דין (אם אתם במקרה עורכי דין שגם עובדים כפרילנסרים אז המזל לצדכם, ואתם לא צריכים לקרוא את המשך המאמר!).

אז במדריך הזה אני הולך להסביר לכם את תהליך הכתיבה של חוזה מוצק, שיגדיר באופן הברור והמדויק ביותר את הציפיות מהפרויקט, ויגן עליכם במקרה ומשהו משתבש.

נתחיל בלהסתכל על מה החוזה עושה ומדוע הוא חשוב, ואז אני אעבור אתכם על כמה נקודות אליהן חשוב לשים לב, ואכווין אתכם לתבניות שימושיות לכתיבת חוזה ולמקורות מידע נוספים שניתן למצוא באינטרנט.

אני כותב, לא עורך דין, אז אני לא יכול לתת לכם עצות משפטיות מאוד ספציפיות. אבל בכל מקרה, הפרטים הספציפיים אותם אתם צריכים לכלול החוזה תלויים בסוג העבודה שאתם עושים ומשתנים בין פרוייקטים, וכן תלויים במהות ובמטרה של החוזה. מה שאני יכול לעשות זה לשטוח כמה צעדים כלליים שאם תיישמו אותם תוכלו ליצור חוזה לכל עבודה פרילנס, בין אם אתם פרילנסרים שעובדים בתחום העיצוב, הצילום, התכנות, או בכל תחום אחר.

1. מה המטרה של חוזה, ולמה אתם תמיד צריכים אותו

המטרה העיקרית של החוזה היא להגדיר את הפרטים של העבודה שאתם עושים, ולהגן גם עליכם וגם על הלקוח במקרה ודברים משתבשים.

להגן על שני הצדדים.

אם הלקוח מסרב לשלם, לדוגמא, או טוען שהמחיר אותו הוא אמור לשלם לכם נמוך ממה שהסכמתם עליו, לא תהיה לכם אפשרות לערער או לפעול נגד הלקוח אם אין לכם חוזה כתוב. לעומת זאת, כשיש חוזה אין מקום לויכוחים. גם אם אתם לא תתבעו בפועל, האיום בתביעה יכול להיות מספיק בשביל לפתור את רוב המחלוקות.

מנקודת המבט של הלקוח, ההסכם מגדיר את העבודה אותה אתם אמורים לבצע, ונותן להם גיבוי במקרה ואתם לא עושים את מה שכתוב בחוזה. גם אם אתם, כמובן, תעשו עבודה מצוינת, אתם עדיין צריכים לשים לב לחלק הזה בחוזה, ולוודא שהעבודה לה אתם מקדישים את עצמכם מתאימה למה שכתוב בחוזה. אני אפרט על הנקודה הזו יותר בהמשך.

החוזה גם מגדיר למי שייכת העבודה לאחר שסיימתם לעבוד עליה, למשל למי שייכות הזכויות על העבודה או על קניינים רוחניים אחרים שקשורים אליה - גם על זה אני אפרט בהמשך.

שקיפות

למרות שהמטרה העיקרית של החוזה היא להגן על שני הצדדים בהסכם במקרה של מחלוקת, יתרון נוסף שיש לחוזה הוא שהוא מגדיר בבירור את הציפיות שצריכות להיות לשני הצדדים.

באופן אישי, השקיפות שהחוזה מקנה היוותה את היתרון העיקרי עבורי בחתימת חוזה עבודה. אחת הבעיות המהותיות שפרילנסרים נתקלים בהן אלו לקוחות עם ציפיות שהן לא ריאליות או לקוחות שלא יודעים למה הם צריכים לצפות. החוזה מגדיר שחור על גבי לבן את הרצונות של הלקוח, ואת הציפיות שלכם. הוא יכול להתריע על בעיות אפשריות בשלב מאוד מוקדם, ולכן חוסך מכם הרבה כאב ראש בהמשך.

אז גם אם אתם לא מתכננים לתבוע מישהו על הפרת החוזה, רק תיאום הציפיות ביניכם לבין הלקוח הוא יתרון מספיק גדול כדי לכתוב חוזה.

2. איך כותבים חוזה

אז אתם יודעים מה החוזה משיג, ולמה חשוב שיהיה לכם אחד. אז איך כותבים אחד?

לרוב, לקוחות יבקשו מכם לחתום על חוזה שהם כתבו מראש. אבל אם אתם אלה שמתבקשים לספק אחד, אז זה יכול להיות מסובך למצוא מאיפה להתחיל.

סוגים של חוזים

קודם כל, אתם צריכים להחליט באיזה סוג של חוזה להשתמש. יש הרבה סוגים, אבל השלושה העיקריים הם:

• חוזה עבור פרוייקט אחד ויחיד
• חוזה עבור עבודה מתמשכת, עם מחיר מוסכם עבור כל פרוייקט שכלול בעבודה
• חוזה ריטיינר

במקרה הראשון, תרצו שהחוזה יהיה מאוד ספציפי בנוגע לתוכן של הפרוייקט, מה אתם תצטרכו מהלקוח, מה אתם תבצעו בפרוייקט, מה התוצר שתעבירו ללקוח, מתי תעבירו אותו, מה יהיה גובה התשלום, וכיצד התשלום ישולם לכם.

במקרה השני, הפרטים לא חייבים להיות כל כך ספציפיים כי אתם חייבים להשאיר לכם וללקוח מקום להכניס שינויים לאורך זמן (למשל אם נוספות או מבוטלות משימות, סוגי עבודה שונים, לוחות זמנים שונים). מה שחשוב במקרה הזה זה להחליט אילו אלמנטים בעבודה יהיו קבועים.

לדוגמא, אולי תכללו תעריפים עבור סוגים שונים של עבודה. או אם המשימות מאוד שונות זו מזו, אולי תקבעו תעריף מינימאלי עבור כל משימה, כאשר התעריף הסופי ייקבע בהמשך. אולי תרצו לקבוע כמות משימות מינימאלית ומקסימאלית (או כמות שעות עבודה) לכל שבוע או לכל חודש. הרעיון הוא להשאיר מקום לשינויים, אבל גם להגדיר כמה פרמטרים שנוגעים לנושאים החשובים בחוזה.

עם חוזה ריטיינר, אתם מתחייבים לעבוד עבור הלקוח בהתאם לצרכים שלהם בתמורה לתשלום קבוע. לדוגמא, אם אתם מעצבי אתרים והלקוח חוזר אליכם כל הזמן ומבקש הרבה שינויים קטנים באתר, אתם יכולים להשתמש בחוזה ריטיינר במקום בכל פעם לקחת תשלום נפרד על כל שינוי קטן. אז הלקוח משלם לכם בכל חודש סכום מוסכם, ואתם עובדים על הפרוייקטים בהתאם לצרכים שלו. אתם מקבלים הכנסה קבועה ויציבה, והלקוח מקבל את השירות שלכם בכל פעם שהוא צריך אתכם.

הדבר הכי חשוב הוא להתמקד בהיקף. מה כמות העבודה המדוייקת שהסכם הריטיינר חל עליו? תקבעו גבול שעות עבודה מקסימאלי לשבוע, או כמות פרוייקטים מקסימאלית, או כל גבול שנראה לכם הגיוני. זה הכרחי להגדיר בבירור מהו הגבול הזה, כדי שלא תמצאו את עצמכם טובעים בעבודה לאורך זמן בעוד התשלום שאתם מקבלים נשאר קבוע ולא משתנה.

תחליטו באיזו גישה לנקוט

לאחר שבחרתם את סוג החוזה שאותו תכינו, אתם צריכים להחליט באיזו גישה לנקוט כדי לבנות חוזה מתאים.

הגישה הטובה ביותר היא לשכור עורך דין שיכתוב את החוזה עבורכם. מיותר לומר שמדובר באופציה יקרה, ולכן היא לא רלוונטית עבור הרבה פרילנסרים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם סכום כל כך גדול. מצד שני, זה מגדיל את הסיכוי שתסיימו עם חוזה קביל ומוצק, בעיקר אם תלכו לעורך דין שמתמחה בתחום שלכם. ואם אתם תוכלו להשתמש בחוזה הזה כתבנית לחוזים עתידיים, אז ההשקעה יכולה להיות שווה את זה.

אם אתם מעדיפים אופציות חינמיות, יש באינטרנט הרבה דוגמאות לחוזים שאפשר להשתמש בהן כנקודת התחלה לכתיבת החוזה. אני אכווין אתכם לתבניות כאלה בהמשך. הרעיון כרגע הוא להבין שאלו רק נקודות התחלה, ולא התוצר המוגמר. ברוב המקרים, להעתיק את התבנית כחוזה מוגמר לא יהיה פתרון פרקטי; אתם תצטרכו להתאים את החוזה שבתבנית לצרכים הספציפיים שלכם, ולוודא שהוא כולל בתוכו את כל הנקודות שחשובות לכם. אני אתייחס לכך בחלק הבא.

עוד אפשרות היא להתאים חוזים שכבר השתמשתם בהם לקליינטים אחרים. גם כאן אתם תצטרכו לעבוד כדי לוודא שהחוזה החדש רלוונטי לפרוייקט וללקוח שלכם, אבל חוזה ישן בהחלט מהווה נקודת התחלה טובה לבניית חוזה חדש. ככל שתעשו יותר עבודות פרילנס, תוכלו לבנות לכם ספריית תבניות לחוזים שזמינה לשימושכם.

אם אין לכם חוזים קודמים, תשאלו אחרים אם להם יש. תמצאו עוד פרילנסרים שעובדים בעבודות דומות, ותשאלו אם הם יכולים לשלוח לכם את החוזים שעליהם הם חתמו (אבל ללא פרטים רגישים, כמובן). או שתבדקו עם ארגונים שמתמחים בחוזי עבודה ובתחום העבודה שלכם. הרבה מהם מציעים תבניות בהן אפשר להשתמש. לדוגמא, AIGA זו האגודה המקצועית לעיצוב, ובאתר שלהם יש דוגמא לחוזה עבודה בסיסי לשירותי עיצוב.

3. נקודות מפתח להתמקד בהן

לא משנה באיזו גישה אתם תבחרו, אתם תצטרכו לוודא שהחוזה שלכם מכסה כמה נקודות מפתח עיקריות. אולי יש לכם את ההעדפות שלכם בהתבסס על סוג העבודה שאתם עושים והתבסס על הדברים שנתפשים בעיניכם כחשובים, אבל אלו נקודות שחשוב לכלול ברוב חוזי העבודה שנוגעים לעבודת פרילנס:

גובה ותנאי התשלום

זה טבעי להתמקד בשורה התחתונה: כמה צריך לשלם לכן. אבל יש הרבה פרטים אחרים שצריך לכלול. למשל, מתי ישלמו לכם? הם יש תשלום שתצטרכו לקבל מראש? האם משלמשים לכם על סיום של תת-שלבים בפרוייקט? אם כן, כיצד התת-שלבים האלה מוגדים? עבור כל התשלומים, תוודאו שאתם כוללים דדליין, לדוגמא תוך 30 ימים מסיום העבודה, כדי שקליינטים לא יוכלו להגדיל על חשבונכם את כמות ההכנסות שלהם.

קניין רוחני

הנקודה הזו היא הכרחית לכל חוזה בכל תחום עבודה. אתם צריכים לבסס למי שייכות הזכויות על התוצר שאתם יוצרים ללקוח.

באופן כללי, זכויות יוצרים שייכות למי שיצר את העבודה, אז יש לכם שתי אפשרויות: להעביר את זכויות היוצרים אל הלקוח, או ליצור רישיון שמאפשר ללקוח שלכם להשתמש בעבודה שלכם. האופן שבו ניתן לעשות זאת משתנה בין תחומים, אז תבררו מה הדרך שהכי מתאימה לכם בהינתן תחום העבודה שלכם.

הדבר החשוב הוא לוודא שאתם מבינים על אילו זכויות אתם מוותרים. אם  לדעתכם תצטרכו להשתמש באלמנטים מהעבודה בעתיד (לדוגמא, להציג או לדבר עליה באתר שלכם), אז תכתבו בחוזה שיש לכם את הזכות לעשות זאת. כדאי לכם גם לכתוב בחוזה שללקוח יש זכות להשתמש בעבודה רק לאחר שהם שילמו לכם עליה.

היקף הפרוייקט

הבהרה של היקף הפרוייקט היא דבר הכרחי. לדוגמא, חוזה שקובע שמגיע לכם תשלום על סך $1,000 עבור השלמת העיצוב של אתר אינטרנט הוא חוזה לא טוב. מה זה "עיצוב"? מה בדיוק אתם מספקים? אילו משאבים אתם צריכים מהלקוח כדי להשלים את העבודה? כמה זמן יש לכם, ומה קורה אם אתם מפספסים את הדדליין בכלל שהלקוח התעכב בלתת לכם את המשאבים שאתם צריכים? כיצד מוגדר "הפרויקט המוגמר"? אתם צריכים להיות כמה ספציפיין שאפשר, כדי להבטיח שגם אתם וגם הלקוח יודעים בדיוק מה כלול ומה לא כלול בעבודה, וכדי להימנע מכניסה לפינה הנוראית של גידול זוחל (scope creep).

אפשרות לביטול הפרויקט

מה אם הלקוח שינה את דעתו וכבר לא רוצה את השירותים שלכם? מה אם יש מקרה חירום ואתם לא יכולים למלא את החלק שלכם בהסכם? שינויים בלתי צפויים יכולים לקרות, וחוזה טוב מאפשר לשני הצדדים לבטל את הפרויקט בגללם. ככותב, אני לרוב כולל "דמי ביטול" בחוזים, כך שאם הפרויקט מתבטל בזמן שאני כבר עבדתי עליו, אני מקבל חלק מהסכום (לרוב 50%). אם מדובר בחוזה לטווח ארוך או בחוזה ריטיינר, תשקלו לכלול חובת הודעת ביטול מראש, שחלה על שני הצדדים.

התחייבויות

מה קורה אם העבודה שאתם יוצרים הובילה לבעיות ללקוח? אולי הקוד שכתבתם מכיל באגים שגורמים ללקוח לאבד נתונים יקרים. אולי הלוגו שעיצבתם דומה יותר מדי ללוגו של חברה אחרת שהחליטה לתבוע את הלקוח שלכם על הפרת סימן מסחרי? אולי המשפט הפרובוקטיבי שכללתם באתר שלהם גרם לכך שיתבעו אותם?

יש הרבה דברים שיכולים להשתבש, וחוזה פרילנס צריך להתוות מה עושים במקרה כזה. הדבר החשוב כאן הוא להיות הוגנים ולעמוד מאחורי העבודה שלכם, מבלי להסכים ליותר מדי דברים ולחשוף את עצמכם לתביעות שיכולות לסיים לכם את הקריירה. בדוגמאות לחוזים שנסתכל עליהם בחלק הבא יש ניסוחים אפשריים למניעת מצבים כאלה.

4. דוגמאות לחוזים וסיוע נוסף

אם אתם רוצים להתחיל מתבנית, יש הרבה אתרים שיכולים לעזור לכם. פשוט תזכרו שאתם תצטרכו להתאים את התבנית לצרכים שלכם. הרבה מהאתרים האלה מיועדים גם עבור מדינות ספציפיות, אז יכול להיות שתצטרכו לשנות את השפה שלהם ולהתאים אותה לז'ארגון המשפטי ולסמכויות השיפוטיות שחלים בארץ שלכם. בכל מקרה, הנה כמה מקורות שימושיים.

מקום טוב להתחיל בו הוא Docrary, שהוא מקור חופשי וחינמי שמאגד בתוכו מגוון מסמכים משפטיים ממגוון סוגים. תזכרו שכל אחד יכול להעלות לשם מסמכים, אז תצטרכו להפעיל שיקול דעת בהחלטה על איזה מסמך להתבסס. יש שם מאגר שימושי של חוזים לפרילנסרים.

כלי מעולה נוסף הוא Freelance Union Contract Creator. הפעם, במקום לקבל תבנית, אתם מכניסים את כל הפרטים שלכם לטופס באתר, ובסוף אתם מקבלים חוזה מלא שמוכן לשימוש.

עוד אפשרות היא להסתכל באתר של האיגוד המקצועי שרלוונטי אליכם. כבר הזכרתי את התבניות של AGIA לאלו שעוסקים בעיצוב בארה"ב, אבל יש הרבה מקורות נוספים לתעשיות אחרות ולמדינות אחרות. אם נסתכל על דוגמא רנדומלית, אם אתם צלמים פרילנסרים שוודים, אתם יכולים למצוא דוגמאות לחוזים באתר של Svenka Fotografers Förbund. אז תמצאו איגוד שרלוונטי לכם, ותבדקו את האתר שלהם או תתקשרו ותשאלו על חוזים לדוגמא.

יש עוד הרבה מקורות אחרים לדוגמאות של חוזים, אז אם אתם מכירים אתר טוב שלא הזכרתי, בבקשה תכתבו אותו בתגובות למטה וכך תיידעו אותי ואת הקוראים האחרים לגביו.

5. מה אם הלקוח כבר הכין חוזה מראש?

הרבה לקוחות מגיעים עם חוזה מוכן מראש שעליו אתם נדרשים לחתום. במקרה כזה, נחסכה מכם העבודה של להכין חוזה בעצמכם, אבל אתם עדיין צריכים לקרוא את החוזה שלהם בזהירות ולוודא שאתם מרוצים ממנו.

לקוחות לרוב יאמרו שהחוזה הוא "סטנדרטי", אבל במציאות, אם תתעקשו מספיק, תמיד אפשר לשנות דברים בחוזה. זה אמנם מפתה רק לחתום על החוזה, בעיקר אם אתם ממש רוצים לקבל את הפרוייקט, אבל תזכרו שאם כבר הגעתם למעמד החתימה על ההסכם אז הלקוח כבר החליט שאתם הכי מתאימים לביצוע העבודה ולכן, גם הוא, מאוד רוצה שאתם תבצעו את הפרויקט. אל תפחדו לעמוד על שלכם ולהתעקש על סעיפים שלא מתאימים לכם.

תשתמשו באותה מתודולוגיה שדיברנו עליה כאן כדי להעריך את החוזה שהציעו לכם, וכדי לוודא שהוא מכסה את כל הנקודות החשובות באופן שמקובל עליכם. שוב, תבקשו עזרה מאיגודי הפרילנסרים שרלוונטיים לכם, או תתייעצו עם פרילנסרים אחרים בתחום כדי לקבל דעה נוספת על האם או לא החוזה הוא הוגן. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, אז תשכרו עורך דין שיבדוק את החוזה לעומק.

הצעדים הבאים

אתם נמצאים כעת בעמדה לבניית חוזים עבור עבודת הפרילנס שלכם. אתם יודעים מה חוזה עושה ומדוע הוא חשוב, ראיתם כמה סוגים שונים של חוזים לעבודת פרילנס, ואתם יודעים מהן נקודות המפתח שחשוב להתמקד בהן. בנוסף, אני הכוונתי אתכם לתבניות ולדוגמאות לחוזים מהם אתם יכולים להתחיל בבניית החוזה שלכם.

בכל שאלה או נושא משפטי, אין תחליף לשכירת שירותיו של עורך דין טוב. אבל עם הידע שרכשתם מהמדריך הזה, ועם המקורות מידע החינמיים שקיימים אונליין, אתם יכולים לכל הפחות להכין חוזה שמכסה את הנקודות הכי חשובות, מגדיר את היקף העבודה אותה תבצעו עבור הלקוח, ומגן עליכם במקרה וקורות בעיות.

מקורות

קרדיט גרפיקה: אייקון החוזה עוצב על ידי מיכאל ווהלוונד מפרוייקט ה-Noun.